הטור החודשי בנושא הגנת הפרטיות בארץ ובעולם 08-2026
הגנת הפרטיות - בישראל
אכיפה מוגברת בעקבות תיקון 13
הרשות להגנת הפרטיות עוברת יותר ויותר מהנחיות ואסדרה לאכיפה בפועל בעקבות תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. לפי הפרסומים, הרשות כבר מנהלת יותר מ־100 תיקי אכיפה, שחלקם עשויים להסתיים בעיצומים כספיים משמעותיים.
אחד המקרים שנבדקו הוא של קופת חולים מאוחדת, שנקנסה ב־256 אלף שקל בעקבות עיכוב בדיווח על אירוע אבטחה שבמסגרתו נחשף מידע רפואי. המקרה הזה ממחיש עד כמה חשוב לא רק לזהות אירוע אבטחה, אלא גם לדעת כיצד ומתי יש לדווח עליו.
עבור ארגונים, המשמעות היא שלא מספיק להחזיק מדיניות פרטיות או נוהל אבטחת מידע כתוב. חשוב לוודא שבפועל קיימים תהליכים ברורים לזיהוי, תיעוד וטיפול באירועים, ושמי שאחראי על קבלת ההחלטות ועל הדיווח יודע מה עליו לעשות בזמן אמת.
מכבי הגבילה גישה של הורים לתיקים רפואיים בעקבות תיקון 13
הורים במשפחות להט"ביות טוענים כי קופת חולים מכבי חסמה את הגישה שלהם לתיקים הרפואיים של ילדיהם ללא הודעה מוקדמת. במכבי הסבירו כי השינוי נעשה במסגרת יישום תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, בעקבות דרישה לאפשר גישה למידע רפואי של קטין רק למי שמוגדר כהורה במרשם האוכלוסין.
כתוצאה מכך, הורים שאינם רשומים כהורים במרשם נדרשו להגיע לסניף ולהצהיר מחדש על הורותם. במכבי מסרו כי הם פועלים לגבש פתרון שיאפשר גם להורים שאינם רשומים במרשם לקבל גישה לתיק הרפואי, בהתאם לחוק.
הרשות להגנת הפרטיות הטילה עיצום כספי על חברת א.ד קרטינג חוצות (2014) בע"מ
עיצום כספי בסך 12,000 ש"ח הוטל על חברת א.ד קרטינג חוצות (2014) בע"מ, לאחר שבמסגרת הרשמה לפעילות החברה נאסף מהלקוחות מידע אישי, לרבות מספר תעודת זהות ופרטי קטין, מבלי שנמסרה להם הודעת יידוע כנדרש בחוק. בבירור נמצא כי מדיניות הפרטיות של החברה לא כללה את מלוא המידע הנדרש, ובהמשך אף התברר כי מדיניות פרטיות מלאה הועלתה לאתר רק לאחר פתיחת הליך הבירור.
הרשות הדגישה כי חובת היידוע אינה דרישה טכנית, אלא חובה מהותית שנועדה לאפשר לאדם להבין איזה מידע נאסף עליו, לאילו מטרות וכיצד ייעשה בו שימוש. המקרה ממחיש את החשיבות של הצגת מידע ברור ומלא כבר במועד איסוף המידע, ואת החשיפה של חברות לאכיפה גם כאשר מדובר בהפרה שאינה כרוכה בדליפת מידע.
הגנת הפרטיות - בעולם
בית המשפט באוסטרליה הכשיר סרטון שהושג תוך מחלוקת על חוקי הפרטיות
הפרשה החלה לאחר שסרטון של שיחת וידאו מקוונת, שבה שני עובדי בית חולים לשעבר בסידני תועדו לכאורה מאיימים על ישראלים ומצהירים כי לא יטפלו בהם, הופץ ברשת. בעקבות פרסום הסרטון השניים הושעו מעבודתם והועמדו לדין.
במהלך ההליך המשפטי עלתה השאלה האם ניתן להשתמש בסרטון כראיה לאחר שהוקלט ללא ידיעת המצולמים. ההגנה טענה שההקלטה נעשתה בניגוד לחוקי הפרטיות וההאזנות של ניו סאות' ויילס, ולכן אין לאפשר את השימוש בה בבית המשפט.
התביעה ערערה וטענה כי הסרטון חיוני להליך, בין היתר משום שהוא מאפשר למושבעים להתרשם לא רק מהדברים שנאמרו אלא גם מהטון, מהמחוות ומההקשר. בנוסף, היא טענה כי ההקלטה בוצעה בישראל, שם שהה האדם שהקליט את השיחה.
בית המשפט לערעורים הפך את ההחלטה וקבע כי הסרטון המלא והלא ערוך יוכל לשמש כראיה במשפט. בכך נפתחה מחדש האפשרות שהתביעה תסתמך על הסרטון בתיק.
אפל יוצאת למאבק משפטי נגד דרישת ממשלת בריטניה לגישה למידע מוצפן
חברת אפל הגישה לבית הדין הבריטי לחקירות עתירה נגד דרישה חדשה של ממשלת בריטניה לאפשר לרשויות גישה למידע מוצפן ב־iCloud של משתמשים בריטים.
הדרישה הוגשה באמצעות צו המחייב יכולת טכנית, מנגנון במסגרת חוק סמכויות החקירה הבריטי, המאפשר לרשויות לחייב חברות טכנולוגיה לספק גישה למידע לצורכי אכיפת חוק, לרבות בחקירות טרור ופגיעות מיניות בילדים. במקרה זה, הדרישה עשויה לחייב את אפל לאפשר גישה למידע המוגן בהצפנה חזקה.
בשנה שעברה נסוגה בריטניה מדרישה קודמת, שחלה גם על משתמשים אמריקאים, לאחר מחלוקת חריפה מול ארה"ב סביב הצפנה. כעת הוצא צו חדש המתמקד במשתמשים בריטים. אפל מבקשת לערער על סמכות הממשלה להוציא צווים מסוג זה, בעוד שארגוני זכויות אדם טוענים כי השימוש בצווים סודיים מסוג זה מעלה שאלות משמעותיות בנוגע לפרטיות, אבטחת מידע, מידתיות ושקיפות.
רוסיה ניצלה מצלמות IP לא מאובטחות כדי לאסוף מודיעין על משלוחי נשק לאוקראינה
שירותי המודיעין של הולנד חשפו פעילות ריגול סייבר המיוחסת לגורמים רוסיים, שבמסגרתה נפרצו מצלמות אבטחה המחוברות לאינטרנט במדינות אירופה ובאוקראינה. לפי הרשויות ההולנדיות, המצלמות שנפרצו מוקמו בין היתר לאורך נתיבי תובלה צבאיים, והגישה אליהן אפשרה לתוקפים לאסוף מידע על מסלולי הובלה, סוגי ציוד ותנועת משלוחים המיועדים לאוקראינה.
הפעילות התמקדה בעיקר במצלמות של חברות ועסקים המחוברות ישירות לאינטרנט. לפי ההתרעה, תוקפים יכולים לאתר מצלמות חשופות באמצעות כלי סריקה זמינים, ולאחר מכן לנצל חולשות כגון סיסמאות ברירת מחדל, תוכנה שאינה מעודכנת והגדרות אבטחה לקויות כדי להשיג גישה. שירותי המודיעין ההולנדיים התריעו בפני ארגונים שהמצלמות שלהם עלולות להיות חשופות, וקראו לנקוט צעדים לצמצום הסיכון ולמנוע ניצול של תשתיות אזרחיות לצורכי ריגול.
Hugging Face קוראת ל-OpenAI לשקיפות בעקבות אירוע סייבר שבו סוכן AI אוטונומי ניגש למידע פנימי
חברת Hugging Face חשפה אירוע סייבר חריג, במסגרתו סוכן AI אוטונומי שפעל במסגרת בדיקת אבטחת סייבר של OpenAI הצליח לגשת למאגרי מידע פנימיים ולפרטי גישה של החברה. OpenAI מסרה כי האירוע התרחש במסגרת מבחן סייבר שנועד לבחון את יכולותיהם של המודלים בביצוע משימות תקיפה, כאשר במהלך הבדיקה הופחתו חלק ממגבלות הבטיחות שלהם.
לדברי OpenAI, המודל התמקד בהשגת הצלחה במבחן ולא בניסיון מכוון לפגוע ב-Hugging Face, אך במהלך הפעילות הצליח להגיע למידע שלא היה אמור להיות נגיש לו. שתי החברות פתחו בחקירה משותפת של האירוע. בעקבות המקרה, מנכ"ל Hugging Face, קרא ל-OpenAI לנקוט "שקיפות רדיקלית", ובין היתר לפרסם את לוגי הפעילות של סוכני ה-AI לצורך מחקר והפקת לקחים. בנוסף, הוא קרא ל-OpenAI להקצות משאבי מחשוב בהיקף של 100 מיליון דולר לקהילת המחקר לצורך פיתוח כלי הגנה מפני איומי סייבר מבוססי AI.