הטור החודשי בנושא הגנת הפרטיות בארץ ובעולם 05-2026
הגנת הפרטיות - ישראל
פרסום הרשות להגנת הפרטיות: דגשים והנחיות להורים בנוגע לשימוש במצלמות במעונות יום לפעוטות.
הרשות פרסמה ב- 11.5.2026 הנחיות ודגשים להורים שמעוניינים לעשות שימוש ו/או לצפות במצלמות האבטחה במעונות היום לפעוטות.
הסיבה העיקרית לפרסום הינה התבססות על איזון בין הדאגה לשלום הפעוטות במעונות לבין שמירה על פרטיות צוות המעון. החוק מאפשר למפעילי המעונות להעניק גישה להורים בזמן אמא או בהתאם לצורך אך זה נתון לשיקול דעת המפעילים ואישור ההורים.
הסיכונים הידועים לנו הינם: חשיפה לפריצות והשתלטות על מצלמות, הפצת צילומים, דליפת מידע, פגיעה בפרטיות הצוות וכן חשיפת מידע רפואי/התפתחותי שעלול ללוות את הפעוטות בהמשך חייהם.
השורה התחתונה היא שאחריות היא גם בידי ההורים.
התרת פרסום מידע רפואי ופרטי זהות
ב- 11.5.2026 פורסם כי בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בירושלים נקבע כי כל עוד לא ניתן צו איסור פרסום מפורש, מותר לפרסם מידע מתוך הליכים משפטיים, גם כאשר מדובר במידע אישי בעל רגישות מיוחדת, כגון מידע רפואי, פרטי זהות, חתימות ותצהירים.
נושא זה עלה בעקבות תביעה של אזרח אשר פרטיו פורסמו במספר אתרים כגון 'תולעת המשפט' אך בית המשפט החליט כי טענתו לפגיעה בפרטיות אינה מוצדקת מאחר ולא ביקש מלכתחילה שלא לפרסם אותם. רק לאחר פנייתו לקבלת צו איסור פרסום באשר למספר תביעות הקשורות אליו, בקשות אלה התקבלו והפרסומים הוסרו מהאתרים בהם פורסמו.
חשוב להדגיש כי בית המשפט השלום קבע שהפרסום היה חוקי.
מפלגת ש"ס הפרה את חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ואת תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017
בדיקה של הרשות להגנת הפרטיות, שנפתחה בעקבות חולשות אבטחה קריטיות, העלתה כי מפלגת ש"ס הפרה באופן חמור את חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת המידע. הממצאים מצביעים על כך שהמפלגה כשלה בביצוע סקרי סיכונים ומבדקי חדירה, לא ניהלה כראוי לוגים והרשאות גישה, והשתמשה באמצעי הצפנה ואבטחה לקויים.
חשיבותו של המקרה חורגת מזהותה הפוליטית של מפלגה כזו או אחרת, שכן הוא וממחיש את השינוי המגמתי באכיפת דיני הפרטיות בישראל בעקבות תיקון 13 לחוק. עידן ההקלות לגופים המחזיקים במאגרי מידע הסתיים, ובקומו פועלים כיום מנגנוני אכיפה ממשיים הכוללים עיצומים כספיים של למעלה ממיליון שקלים. כאשר מדובר במאגרים פוליטיים, המכילים מידע רגיש במיוחד על עמדות והעדפות של אזרחים, חומרת הממצאים מקבלת משנה תוקף.
לאחרונה פרסמה הרשות להגנת הפרטיות הנחיות מחמירות למפלגות לקראת בחירות לכנסת ה- 26: מותר להשתמש בפנקס הבוחרים רק לצורכי בחירות וקשר עם הבוחר. המפלגות אחראיות גם על אפליקציות, ספקים, עובדים ומתנדבים, וחייבות לאבטח מידע, להגביל הרשאות ולמחוק את הנתונים לאחר הבחירות. הפרות עלולות לגרור קנסות כבדים ואף הליכים פליליים.
הבהרה בנושא איסור שימוש במצלמות מבוססות זיהוי לוחיות רישוי (LPR)
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה (26.4.2026) הבהרה רשמית שלפיה שימוש ברשויות מקומיות במצלמות LPR (זיהוי לוחיות רישוי) לצורך אכיפת עבירות חניה, מהווה פגיעה אסורה בפרטיות. ברשות הדגישו כי עיריות שימשיכו להפעיל מערכות אלו מסתכנות בהפרת החוק, בתביעות פיצויים גם ללא הוכחת נזק, ובצעדי אכיפה מנהלתיים.
השורה התחתונה: המקרה מבהיר כי הפעלת אמצעים טכנולוגיים בעלי סיכון מוגבר לפגיעה בפרטיות מחייבת הסמכה מפורשת בחוק, ומשגר מסר חד-משמעי לרשויות המקומיות לחדול מהשימוש במצלמות אלו כל עוד אין לכך עיגון חוקי ברור.
התליית רישיון סוכנות "בטוחים" בגין סחר במידע אישי
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עמית גל, החליט להתלות את רישיון סוכן הביטוח תאגיד של ח.נ.ג סוכנות לביטוח פנסיוני (2019) בע"מ המוכרת בשם "בטוחים" וכן את רישיונם של שניים ממנהליה, גל אברג'ל וניר רייז עד לתום ההליכים המשפטיים.
הטענה היא כי מנהלי הסוכנות מואשמים כי קיבלו וסחרו במידע אישי ורגיש של עשרות אלפי לקוחות חברות ביטוח ללא אישורם, בתמורה לסכומי כסף ניכרים כאשר המידע כלל בין היתר שמות מבוטחים, מספרי תעודות זהות, טלפון, פרטי פוליסות ותעריפיהן ובמקרים מסוימים אף כתובות, עיסוקים וגילאי המבוטחים.
החשד הוא כי המידע הושג תוך הפרת פרטיות וחובת סודיות ושימש את הסוכנות במסגרת פעילותה העסקית ולצורך הגנה על המבוטחים ושמירה על תקינות שוק הביטוח ולכן כאמור הוחלט להתלות את רישיונם, החלטה שתיכנס לתוקפה בתוך 60 ימים ממועד מתן ההחלטה.
הגנת הפרטיות - בעולם
ה-EDPB מפרסם הנחיות חדשות למחקר מדעי תחת ה-GDPR
מועצת הגנת המידע האירופית פרסמה הנחיות חדשות שמבהירות כיצד מותר להשתמש במידע אישי לצורכי מחקר מדעי תחת ה-GDPR. ההנחיות מגדירות מהם הקריטריונים ל”מחקר מדעי”, ומבהירות שגם חברות פרטיות וחברות AI יכולות להיחשב כגופי מחקר כל עוד הפעילות מתבצעת בצורה שיטתית, אתית ושקופה.
בנוסף, המועצה מאשרת שימוש בהסכמה רחבה למחקרים עתידיים בתחום מוגדר, ומתיר במקרים מסוימים שימוש חוזר במידע רפואי או גנטי למחקר נוסף, בכפוף להגנות פרטיות מתאימות. המסמך מדגיש את הצורך בפרטיות בשלבי התכנון, כולל צמצום מידע, שימוש באנונימיזציה או פסאודונימיזציה, ביצוע הערכות סיכונים והגבלת גישה לנתונים רגישים.
ההנחיות צפויות להשפיע משמעותית על חברות בריאות, ביוטכנולוגיה ו־AI המשתמשות במידע אישי לצורכי מחקר ופיתוח באירופה.
גוגל כרום הוריד למשתמשים מודל AI מקומי ללא הודעה ברורה
דיווחים חדשים מעלים כי דפדפן Chrome של גוגל החל להוריד למחשבים מסוימים מודל בינה מלאכותית מקומי בשם Gemini Nano בנפח של כ־4GB, ללא בקשת אישור מפורשת מהמשתמשים. המודל נועד לאפשר יכולות AI מקומיות בתוך הדפדפן, כמו זיהוי הונאות, סיכום טקסטים, סיוע בכתיבה וניהול חכם של לשוניות. לפי גוגל, היתרון המרכזי הוא פרטיות טובה יותר, משום שהעיבוד מתבצע ישירות על המחשב ולא בענן. עם זאת, הביקורת הציבורית מתמקדת בעיקר בחוסר השקיפות מכיוון שמשתמשים רבים גילו את הקובץ רק לאחר שהבחינו בירידה משמעותית בנפח האחסון.
בנוסף, דווח כי גם לאחר מחיקת הקובץ, הוא ירד מחדש כל עוד אפשרויות ה-AI בדפדפן נשארו פעילות. גוגל מסרה כי ניתן לכבות ולהסיר את המודל דרך הגדרות Chrome, וכי במחשבים עם משאבים מוגבלים המודל עשוי להיות מוסר אוטומטית. האירוע מדגיש את המגמה ההולכת וגוברת של שילוב יכולות AI מקומיות במכשירים אישיים, לצד שאלות בנושאי שקיפות, פרטיות, שימוש במשאבי מערכת ושליטת המשתמש על רכיבים המותקנים במחשב שלו.
חשש בארה״ב: ממשל טראפ מבקש גישה למידע הרפואי של מיליוני עובדים פדרליים
דיווח חדש בארה״ב חושף כי המשרד לניהול כוח אדם של הממשל הפדרלי בארצות הברית , ביקש מחברות ביטוח להעביר מידע רפואי מפורט על יותר מ־8 מיליון עובדים פדרליים, גמלאים ובני משפחותיהם. לפי הדיווחים, הבקשה כוללת נתונים רגישים כמו אבחנות רפואיות, תרופות, ביקורי רופאים ופרטי מטופלים, ללא דרישה מפורשת להסרת מידע מזהה.
המהלך עורר ביקורת חריפה מצד מומחי פרטיות, משפטנים וחברי קונגרס דמוקרטים, שטוענים כי הדבר עלול להפר את חוק HIPAA ולהוות פגיעה משמעותית בפרטיות הרפואית של עובדים. בין החששות שעלו כללו שימוש פוליטי במידע רפואי, פגיעה באמון העובדים, וסיכון מוגבר לדליפות מידע. הביקורת מתחזקת גם על רקע פריצת הענק שחוותה המשרד בעבר, שבה נגנבו מיליוני רשומות אישיות של עובדים פדרליים. ארגוני עובדים הזהירו כי אין כיום אמון ביכולת הסוכנות להגן על מידע רפואי כה רגיש. לפי המשרד, מטרת איסוף הנתונים היא לשפר את ניהול תוכניות הבריאות ולהוזיל עלויות, אך נכון לעכשיו ההצעה טרם אושרה סופית.
תביעה נגד אל ג'זירה: שיתוף מידע על צפיית משתמשים ללא הסכמה
תושב מסצ'וסטס הגיש תביעה ייצוגית נגד רשת החדשות Al Jazeera בטענה להפרת פרטיות משתמשים ושיתוף מידע על הרגלי הצפייה שלהם עם צדדים שלישיים, בניגוד לחוק הגנת פרטיות צפייה האמריקאי (Video Privacy Protection Act).
לפי התביעה, כאשר משתמשים צפו בתכני וידאו באתר כשהם מחוברים לחשבון שלהם, אל ג'זירה העבירה מידע על הסרטונים שנצפו לחברות כמו גוגל ו-Amplitude לצורכי פרסום, אנליטיקה ומעקב אחר התנהגות משתמשים. עוד נטען כי גם משתמשים שבחרו באפשרויות כמו "Reject all" או "Ask App Not to Track" המשיכו להיות מנוטרים. התביעה טוענת כי המשתמשים לא נתנו הסכמה מודעת לשיתוף המידע, וכי מדובר בהפרת פרטיות חמורה תחת חוק שנועד במקור להגן על מידע בנוגע להרגלי צפייה של צרכנים.
רשימות שחורות, זיהוי פנים ומעקב בזמן אמת: הסערה סביב מדיסון סקוור גארדן
תחקיר חדש של מגזין Wired חושף כיצד אולם המדיסון סקוואר גארדן הפך לפי הטענות למערכת מעקב מתקדמת המבוססת על זיהוי פנים, מצלמות חכמות ומאגרי מידע ביומטריים. במרכז הפרשה עומד ג'יימס דולאן, הבעלים של MSG Entertainment, שלפי התחקיר הפעיל "רשימות שחורות" פרטיות נגד עורכי דין, מבקרים, אוהדים ואנשים שנתפסו כבלתי רצויים. לפי הדיווח, המערכת לא שימשה רק לצורכי אבטחה, אלא גם לסינון מבקרים בזמן אמת באמצעות זיהוי פנים אוטומטי.
הטענות העלו האשמות בנוגע מעקב צמוד אחרי מבקרים בתוך האולם, תיעוד מפורט של תנועותיהם, חסימת כניסה אוטומטית לאנשים שסומנו במערכת, ושימוש במידע שנאסף מהרשתות החברתיות כדי לזהות אנשים עוד לפני הגעתם למקום.
התחקיר מעלה שאלות רחבות יותר על גבולות השימוש בטכנולוגיות מעקב במרחבים פרטיים וציבוריים. מצד אחד, אצטדיונים ואולמות גדולים נדרשים להתמודד עם איומי אבטחה אמיתיים; מצד שני, שימוש במערכות ביומטריות לצרכים אישיים, מסחריים או נקמניים עלול ליצור פגיעה חמורה בפרטיות ובזכויות אזרח. הפרשה גם מדגישה מגמה רחבה יותר בעולם שכוללת מעבר ממערכות אבטחה "פסיביות" למערכות חכמות שמסוגלות לזהות, לנתח, לעקוב ולקבל החלטות בזמן אמת על אנשים, לעיתים בלי ידיעתם כלל.