הטור החודשי בנושא הגנת הפרטיות בארץ ובעולם 01-2026
הרשות להגנת הפרטיות יוצאת בהליך סקירה רוחבי בנושא שמירת פרטיותם של ילדים באתרים ויישומם, כחלק ממהלך בינלאומי
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ב- 3/11/2025 כי תשתתף בסקירה בינלאומית לבחינת אתרים ויישומים פופולריים בקרב ילדים, וזאת כחלק מהליך סקירה רוחבי לשנת 2025 (SWEEP) של ארגון ה- GPEN, שהתרחש במועד הנ"ל. המטרה - בדיקה אילו אתרים אוספים מידע אישי של ילדים בצורה שקופה ומגבילים שימוש במידע זה בהתאם לחוק. השלכות הסקירה מתייחסות לנושאים הבאים:
1. בחינת שירותים דיגיטליים עירוניים לילדים ווידוא עמידת האתרים והאפליקציות מטעמה בדרישות שקיפות והגנה על קטינים.
2. הגברת פיקוח על ספקים חיצוניים והגבלת שימוש במידע.
3. ניהול מאגרי מידע של קטינים.
4. שקיפות מול הציבור בכלל, וההורים בפרט.
5. היערכות לביקורות עתידיות.
חשד להאזנת סתר ופגיעה בפרטיות בעיריית כפר סבא
בעיריית כפר סבא מתנהלת בימים אלה בדיקה על רקע חשד להאזנת סתר ופגיעה בפרטיות של עובדים ועמיתים בלשכת מהנדסת העיר.
לטענת עובדים, הותקנה מצלמה עם הקלטת קול בלשכה, לכאורה ללא ידיעתם או הסכמתם, והדבר התגלה רק במקרה בזמן שהמהנדסת הייתה בחופשה. הסתדרות העובדים דורשת בירור מיידי וטוענת כי אם אכן הוצבה מצלמה, ייתכן שמדובר בהפרה של חוק הגנת הפרטיות ואף חוק האזנת סתר. עובדים מדווחים על מצוקה רבה ושבר אמון כלפי ההנהלה, ודורשים צעדים מיידיים כולל עיכוב מתן סמכויות למהנדסת העיר עד לתוצאות הבדיקה. עיריית כפר סבא מסרה שהנושא הועבר לגורמים המשפטיים ויוצגו עדכונים לפי ממצאי הבדיקה.
רשימות ובהן מידע המכיל 2,590 מסמכים עם שמות טייסים ומידע סודי נחשפו באינטרנט
חיפוש בגוגל הוביל לתיקיית מסמכים צבאיים אשר כללו מידע רגיש וסודי, שהיה חשוף לכל גולש בעולם, מידע שחשיפתו לפי הצנזורה הצבאית הוגדר כמסכן חיים.
עצם גילוי המידע בחיפוש פשוט בגוגל, מצביע על כך שמדובר בשגיאה תפעולית בסיסית במערכת שמאחסנת מסמכים. למרות רמת החומרה בחשיפת המידע המסווג, סגירת הפרצה לקחה זמן רב מהנדרש.
לצה"ל נדרשו 6 ימים עד שתוקנה הפרצה שאפשרה את הגישה החופשית למסמכים, זמן בו המידע היה נגיש לכל משתמש, כולל ממדינות עוינות. אירוע זה מעלה שאלות מטרידות לגבי נגישות מידע רגיש ברשת וכמה קשה למנוע לחלוטין דליפות, גם במערכות של גופים ביטחוניים ומחדד את הצורך בפרקטיקות אבטחה מחמירות, בקרות גישה תקינות ועדכוני מדיניות ברורים לגבי שמירת מידע רגיש ברשת.
פסק דין תקדימי - אכיפת חניה באמצעות מצלמות חכמות שמזהות לוחות רישוי אינה חוקית
החלטה דרמטית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, קבעה כי אכיפת חניה באמצעות מצלמות חכמות שמזהות לוחות רישוי (LPR) - אינה חוקית משום שלרשויות המקומיות אין סמכות מפורשת בחקיקה לאכוף כך. ההכרעה מציבה סימן שאלה על שימוש בטכנולוגיות מעקב דיגיטליות שמצלמות ומתעדות כלי רכב באופן שיטתי, ועל פגיעה אפשרית בזכות לפרטיות במרחב הציבורי. בתי המשפט דנים בכך שמערכות כאלה יוצרות מאגרי מידע רחבים על תנועות כלי רכב ואנשים, וחוסר בהירות משפטית על סמכויות הרשויות מקשה על ההגנה החוקתית של פרטיות האזרחים.
הבהרה בנושא שימוש במודלים של בינה מלאכותית לשינוי תמונות באופן דיגיטלי
לאור פרסומים בנושא, הרשות להגנת הפרטיות מבקשת להבהיר כי שימוש באמצעים טכנולוגיים ליצירת תכנים מבזים או מיניים מתמונות של אנשים, ללא הסכמתם, עשוי להוות פגיעה חמורה בפרטיות והפרה של חוק הגנת הפרטיות. מדובר בעבירה פלילית שעונשה עד חמש שנות מאסר, וכן בעוול ועוגמת נפש המזכה בפיצוי – גם ללא הוכחת נזק.
בנוסף, פרסום תצלום או סרטון המתמקד במיניותו של אדם באופן משפיל, ללא הסכמתו, עשוי להיחשב כהטרדה מינית לפי החוק. לאור האמור לעיל, שימוש בתמונות שנוצרו או נאספו בדרך זו אף אסור לעיבוד במסגרת מאגרי מידע, בהיותו מידע שנוצר בניגוד לדין.
מדריך ליישום טכנולוגיות מגבירות-פרטיות במערכות בינה מלאכותית (PETs AI)
מערכות בינה מלאכותית מבוססות על עיבוד כמויות גדולות של מידע, שחלקו עשוי להיות גם מידע אישי. הרשו להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה מדריך ליישום טכנולוגיות מגבירות-פרטיות במערכות בינה מלאכותית (PETs AI) , אשר סוקר דרכים לאזן בין היכולות של מערכות הבינה המלאכותית והשימושים בהן לבין הגנה על פרטיות המשתמשים באמצעות שימוש בטכנולוגיות מגבירות-פרטיות. המדריך רלוונטי לממוני הגנת הפרטיות (Data Protection Officers – DPOs) ויועצים משפטיים העוסקים בהיבטי פרטיות בפרויקטים המשלבים בינה מלאכותית, כמו גם למנהלי מוצר ומנהלי פרויקטים המעורבים בתחום הפיתוח, ההטמעה והתפעול של מערכות מבוססות בינה מלאכותית בשירותים ומוצרים דיגיטליים. המדריך מציג טכנולוגיות מגבירות-פרטיות ליישומי בינה מלאכותית, מסביר את אופן פעולתן, מציע שיקולים יישומיים ואף מצביע על אתגרים, מגבלות וסיכונים.
קנסות של 42 מיליון אירו ל-Free ו-Free Mobile
הרשות הצרפתית להגנת מידע (CNIL) הטילה בינואר 2026 קנסות בסך כולל של 42 מיליון אירו על החברות Free Mobile ו-Free, בעקבות דליפת נתונים חמורה שאירעה בשנת 2024. במסגרת התקיפה נחשפו נתונים אישיים של כ-24 מיליון מנויים, לרבות פרטי IBAN של לקוחות מסוימים. ה-CNIL קבעה כי החברות לא יישמו אמצעי אבטחה מספקים כנדרש לפי ה-GDPR, כשלו בזיהוי פעילות חריגה, ולא מסרו לנפגעים מידע מלא וברור על השלכות האירוע ואמצעי ההגנה האפשריים. בנוסף, Free Mobile נמצאה כמי ששמרה נתוני מנויים לשעבר מעבר לנדרש. לצד הקנסות, חויבו החברות להשלים חיזוק של מערכי האבטחה ולבצע מיון, צמצום ומחיקה של נתונים אישיים בהתאם לדרישות ה-GDPR ובתוך לוחות זמנים שנקבעו.
השלב הבא בעוזרי AI אישיים
גוגל הכריזה על מצב חדש וניסיוני ב-Gemini, שמסמן מעבר מצ’אטבוט חכם לעוזר אישי המבוסס על מידע אישי של המשתמש. בניגוד למערכות AI הפועלות בעיקר על מידע המוזן בזמן אמת, Gemini מקבל, באישור יזום, גישה לשירותי הליבה של גוגל, בהם Gmail, Google Photos ו-YouTube, ומשלב ביניהם לצורך מתן המלצות ופתרון משימות יומיומיות. היכולת המרכזית שמוצגת אינה טכנולוגיית שפה חדשה, אלא חיבור בין מקורות מידע כמו טקסטים, תמונות, היסטוריית שימוש והרגלים. כך, המערכת יכולה להסיק מסקנות על העדפות, הקשרים ודפוסי התנהגות, גם כאשר המשתמש לא מספק את המידע במפורש. החברה מדגישה כי הפיצ’ר פועל במודל Opt-in, והמידע אינו משמש לאימון המודל הכללי וכולל מגבלות על הסקת מידע רגיש. עם זאת, עצם השילוב בין שירותים שונים מעלה שאלות מהותיות בהיבטי פרטיות, שקיפות, עקרון צמצום המידע וייעודו.
אמזון מרחיבה את ניטור נוכחות העובדים במשרדים
לאחר שהחזירה את עובדיה לחמישה ימי עבודה מהמשרד, נחשף כי אמזון השיקה דאשבורד חדש המאפשר למנהלים ול־HR לעקוב באופן פרטני אחר הגעת עובדים למשרדים וזמן השהייה בהם. המערכת מסווגת עובדים לקבוצות לפי דפוסי נוכחות, ומסמנת חריגות ממדיניות ההגעה. מדובר בשינוי מהותי הכולל מעבר מניטור נתונים למעקב אישי. אמזון מסרה כי מטרת הכלי היא חיזוק שיתופי פעולה ועבודה משותפת, וכי ציפיות החברה מהעובדים לא השתנו.
חשיפה ברשתות החברתיות הובילה לפירוק נישואין
גבר איטלקי תובע מסעדה לאחר שסרטון פרסומי שצולם לטיקטוק תיעד אותו יושב עם המאהבת שלו, בזמן שסיפר לאשתו שהוא בפגישה עסקית. אשתו זיהתה אותו בסרטון, מה שהוביל לפרידה ולפירוק הנישואים. הגבר פנה לארגון הצרכנים Codacons, שטוען כי מדובר בהפרת פרטיות חמורה ודורש פיצוי כספי. האירוע מעלה שאלות על אחריות המסעדה, על חקיקה בתחום הגנת הפרטיות, ועל השפעת חשיפות ברשתות החברתיות על חיי הפרט. הסיפור מזכיר אירועים קודמים, כמו הופעת Kiss Cam בקולדפליי ביולי 2025, שבה זוג נחשף לרגע אינטימי בקהל, מה שהוביל למשבר אישי ולפגיעה בקריירה.